על אנרגיה מתחדשת, ניסויים בקומפוסט, התבוננות ומשחקים

האדים שעולים בבוקר הקר, מערמת הקומפוסט הענקית והטריה שאמורה למצוא יעדה לגינה ולעצים,

יוצרים בהתעגלות מעושנת תגית באוויר: USEME#. תשתמשו בי!

יושבת פה ערמת אנרגיה מדושנת מעונג, חמה ומעלה אדי להט בבקרים קפואים, ואנחנו מעריצים אנרגיה חופשית, מתחדשת,

ופשוט חייבים לעשות משהו בנדון.

*אנרגיה מתחדשת*

תארו לכם שטר כסף או שווה ערך.

משאב שמגיע ככה באמצע החיים.

כסף מונח על הרצפה. עץ מלא תאנים בדרך. שולחן מחשב מונח ליד פחי הזבל. משאב חדש. הופה מתנה. טיניינייניי.

עכשיו במקום מתנה חד פעמית תארו לכם מתנה מתמשכת. הכנסה קבועה לאורך זמן. מישהו שישלם חשבונות עבורכם.

הדוד האבוד מאמריקה שחיפש אתכם בנרות כל חייו במטרה לתת לכם משאבים תמורת מודעות לקיומו.

תנו לו יחס. אהבה. תעשו כמה פעולות בתשומת לב אמיתית עבורו, והוא ישלם לכם.

אז אנרגיה מתחדשת.

רק שאת המתנה הזאת הדוד מאמריקה לא שולח בחבילה,

הדוד מאמריקה תמיד היה שם ותמיד יהיה שם.

הדוד מאמריקה מתחת לאף.

צריך לעשות כמה פעולות בתשומת לב אמיתית כדי לזכות במשאבים .

כל השאריות האורגניות כולן, כל החומרים האורגנים בטבע, כולם מפיקים חום בתהליך הפירוק שלהם. כמה חום? כבר ראיתי בעיניים שישים מעלות. מתועד גם יותר.

מתנה בצורת אנרגיה זמינה.

החווה, טרה נטורל, כבר מבוססת חשמל סולארי. יש כל מה שחפצה נפשינו. מקרר, בלנדר, כלי עבודה ומשאבות ששואבות מכוח השמש מים ממעמקי האדמה.

ויש עוד הרבה מה לעשות. הרבה מה לנסות.

אז שיחקנו בניסוי: יצרנו גומה ענקית באמצע ערמת קומפוסט,

הנחנו צינור עבה מלופף,

השארנו פתחי אויר הנחנו מתוך מרכז הערמה כלפי חוץ צינורות קצרים שיתאוורר.

כיסינו הכל בעוד קומפוסט.

הרטבנו

כיסינו בניילון שחור

וחיכינו.

בינתיים הנחנו על הערמה מגשי שתילה מתוקים – עוד משחק ניסוי נוסף בזירוז ובהתמודדות עם הקרה בבקרים.

אחרי כמה ימים הצטיידנו בדליים ובמד טמפרטורה ויצאנו לבדוק.

בבוקר הראשון יצאו משם מים בטמפרטורה של 28 מעלות. למחרת 30. למחרת 34. כשבחוץ אפס מעלות. עוד יעלה. אולי נצטרך עוד קומפוסט. עדין בניסויים. עוד לא נאמרה מילתנו האחרונה.

החום שמופק יוכל לשמש אותנו למקלחות ובעתיד אפילו לחימום הבית.

הכל משחק. משחק כזה בלי חוקים. רצון להשתתף הוא כרטיס הכניסה. הגיון ואינטרנט הם הרץ והסוס. הכל כבר קיים. לא באמת צריך להמציא כלום רק לשחק עם מה שיש.

שיא החורף עכשיו.

אחרי כמה לילות מופרזים בפריזיותם הקפואה מגשי השתילה מכוסים קרה בבקרים. לא עבד לנו המשחק של להניח אותם על הקומפוסט. נהיה קר מידי בשביל זה. לא יהיה מנוס מחממה.

המאסטר רוצה לבנות דום. כן יהי רצון. רוצה ועושה והופה – דגם של דום כבר קיבל את התואר המשחק הכי שווה בבית כרגע.

איפה בשטח יהיה המקום הנכון לדום חממה?

מקומות שהיו נראים לנו בהתחלה מושלמים נשארים קפואים כי השמש הנמוכה כל-כך יוצרת צל מעצים שלא חשבנו שיצלו.

העניין הזה של הפרמקאלצ'ר שאומר שקודם לשבת שנה ואז להתחיל לעשות – יש בו הרבה שכל.

ההתבוננות הזאת היא הדרך.

ובינתיים לא נותר לנו אלא לשחק.