לחשוב מחוץ לקופסה

לחשוה מחוץ לקופסא זה אומר שאתה נמצא בתוך קופסה

ואתה צריך לצאת ממנה כדי לחשוב.

עכשיו תארו לכם שלא רק חושבים מחוץ לקופסא

אלא ממש יוצאים ממנה.

עכשיו הקופסא היא כוכב משייט בחלל

ומחוייב לכוח המשיכה של עצמו.

ממגנט את מי שנמצא עליו לקירבו.

זאת קופסא מיוחדת ויקרה לליבנו.

אנחנו מכירים אותה.

יש לנו הרבה רגשות אליה.

הכל בה מאוד ברור ובטוח.

עכשיו הקופסא היא משחק שמונח על מדף בחנות משחקים.

משחק קופסא אהוב ומוכר שאנחנו יודעים את החוקים שלו,

ואפילו די טובים בהם. לפעמים.

אפילו התקדמנו שלבים,

יש לנו כמה כרטיסים טובים

אבל בחנות יש עוד הרבה משחקים.

עכשיו הקופסא היא חדר.

העולם הוא מלא חדרים ובכל אחד יש משחק קופסא אחר.

הרבה אנשים משחקים בחדר אחד כל החיים,

וגם מצליח להם בחדר.

וזה בסדר.

הסוד הוא שאפשר לעבור בין החדרים.

מותר לבחור את המשחק.

מותר לבחור לשחק משחק אחר.

זה נשמע ממש נופת צופים,

אז למה לא עושים את זה כולם כל הזמן?

ראשית – עושים את זה.

שנית - האמת היא שיש לזה מחירים.

כי לצאת מהקופסא כדי לחשוב לרגע זאת רק ההתחלה.

זה השלב הקל.

העניין הוא שכשנשארים מחוץ לקופסא תקופה, הרבה דברים משתנים בחיים.

גם שינויים פיזיים וגם אמונות בסיס שמובילות לשינוי התנהגותי.

כבר אי אפשר להמשיך כמו קודם.

ולפעמים התזוזה היא קשה.

כמו קבוצת מטיילים אחרי ארוחת צהריים.

קשה להם לזוז והם עייפים וכיף להם להתחרדן וצריך לעזור להם לשים את התיק על הגב. זהו.

מפה זה כבר ימשיך לזוז לבד.

הפיתרון הוא באנרציה.

פשוט להתחיל לעשות ואז דברים מתגלגלים. משתנים.

עכשיו הקופסא היא חדר שירותים

הדבר הראשון שמרגישים כשחוזרים לקופסא

לביקור ראשון אחרי יציאה

זה ריח.

ריח טחוב של קופסא סגורה שמקדים בצעד ריח של פחד של ה"כמעט יוצאים מהקופסא”.

כששוקלים לבחור משחק אחר,

שנראה כי אף אחד לא רוצה לשחק אותו,

זה יכול ליצור "לבד לרגע”, שניתן להתבלבל בינו "בודד לתמיד”

והפחד מבדידות, חברים, מניע את האנושות.

ואז אתה מכריח את עצמך לשחק את המשחק הקיים,

כי מה כבר תעשה?

כולם משחקים אותו.

מי שלא משחק אותו נשאר לבד.

אבל זה לא נכון.

כי כשיוצאים מהקופסא פעם ראשונה,

מפתיע כמה אחד הדברים הראשונים שקל למצוא

זה קבוצת שווים חדשה.

שחקנים חדשים.

נראה לי שהיתרון הגדול בלהתחיל לצאת מהקופסא עכשיו במצב הזה, זה שבדיוק כרגע מלא אנשים עושים את זה.

בחלל בין קופסאות משייטות יש המון אסטרונאוטים.

מי שעושה את זה עכשיו,

עם הטכנולוגיות של עכשיו ושל מזמן,

מגלה עולם מופלא של אנשים שעושים בדיוק כמוהו

ומכורח כך נפתחות דלתות חדשות.

ביציאות הבאות כבר יש יותר ניסיון והרגשת ביטחון, שמאפשרות נדידה בין קופסאות ששטות בחלל כמעט ללא השפעת כוח המשיכה שלהן –

ויש להן.

כשמשתחררים מכוח המשיכה שלהן קל יותר לראות בהן את היתרונות.

עכשיו הקופסא היא ארגז כלים.

אפשר לבחור ממנה כלים שרכשנו בה במהלך החיים ולהשתמש לפי הצורך ולהחזיר למקום.

ככל שנצבר שיוט בין הקופסאות ככה נרכשים כלים חדשים שאפילו לא חשבנו שקיימים.

לחשוב מחוץ לקופסא

זה אומר שאתה נמצא בתוך קופסא

ואתה צריך לצאת ממנה כדי לחשוב.

עכשיו תארו לכם שלא רק חושבים מחוץ לקופסא

אלא ממש יוצאים ממנה.

אדם שהתנסה

סיפר שבעצם

אין קופסא

.

.

.