לא יין אבל לא פראייר

ג'ראפיגה. זה מה שהכנו אתמול.

משקה פורטוגזי המורכב ממיץ ענבים טרי ואלכוהול שיושבים יחד.

לא יין אבל לא פראייר.

30 קילו ענבים בערך, הסוף של הסוף של הסוף של מה שגדל בר בשטח. חלקם גפנים שטיפסו על עצי זית, תפוח ושזיף.

חלקם התחבאו בתוך פטל קוצני, חלקם פשוט התפשטו על האדמה מלאת העלים שכיסו אותם מהשמש הקיצית.

מהרגע שהצלחנו לצאת מישראל (וזה היה מבצע) התרכזנו בעיקר בהכנות לחורף.

לאורך ההכנות ראינו את הענבים מסיימים לגווע לנגד עינינו אבל היתה עבודה: יורט שרוקלחת, בידוד (לבית. לחורף. מחום וקור, לא ברוח התקופה), סגירת הסדנא ומים חמים. בימים אילו כמו בכל יום הציפורים נהנו סביבנו מהגפנים ומהתאנים.

אתמול היה היום שבו שינסנו, בצרנו, דחסנו, שפכנו וערבבנו.

אחרי שלוחצים, יושבים בצד לנוח ואז קורה קסם.

המיץ ניגר מעצמו.

כלומר, בפועל, יושבים, נחים, מסתכלים על ציפורים, שומעים מוזיקה, שואפים עשן מתוק ומיץ ענבים ניגר לבד לתוך קערה.

די נו מספיק.

כן.

כאילו טובים הם החיים.

18 ליטר מיץ טרי שיושב עכשיו לשימור עם 6 ליטר אקווה-דנטה - מיצוי אלכוהולי פורטוגזי בריכוז גבוה.

ג'ראפיגה. שיהיה חם ורך בחורף הפורטוגזי.

ועדין סתיו נפלא.