ולא יצאו ממנו מים או איך ולמה חפרנו תעלת על בשטח

העולם מתמדבר לו. שולי המדבר מתרחבים.

מים הולכים להיות סופר אישיו. עוד בימינו הקרבים.

או שלא, אבל כנראה שכן.

כשחיפשנו את הפינה שבה ניצור יער מאכל הבנו שפה, בפורטוגל, האדמה זולה. המים הם הסיפור.

אנחנו לא צריכים דברים אלא רק רוצים אותם, אבל מים.

כשהגענו לכאן לראשונה זה היה בסוף הקיץ, זמן הקש.

האדמה שהיתה נטושה נראתה בגוונים של ירוק

כשתקענו בה אצבעות הן יצאו לחות.

ראינו בשטח שתי בריכות שבסו הקיץ עוד היו מלאות ומפותחות

שלושה קדחים עמוקים לשאיבה

ואת הפיל הלבן.

הפיל הלבן הוא מבנה עגול וגדול ולבן, בריכת בטון סגורה ועגולה שנמצאת בשטח.

החווה היתה בעבר מקור המים של הכפר.

אז אף על פי כן ולמרות שאנחנו "בית המים" בלשון הכפר,

תהליך המדבור גדול מאיתנו.

אחד האתגרים הגדולים בחקלאות מקיימת זה איסוף מים.

איסוף מי גשמים אסור בישראל והיווה את אחת הסיבות שבעטיין החלטנו לקיים עצמנו פה.

אבל כמה מי גשמים תאספי? בריכת PVC של 40 קוב עולה בערך 5000 יורו.

אני בא לי לאגור הרבה הרבה יותר מים מזה ובצורה שתאפשר לי להתקיים.

בא לי שכל החווה תהיה מרכז אגירת מים אחד גדול.

שהבסיס ליער המאכל שאנו יוצרים יהיה חי, עשיר ורווי.

אז איך עושים את זה? איך אוגרים מאות קובים של מים?

איך נותנים חיות, עושר ורוויה לקרקע?

מצויין ששאלתם.

תדמיינו ספוג. אנחנו רוצים להפוך את האדמה לספוג.

שום כלי קיבול לא יכול להכיל מים בכמות שהאדמה יכולה להכיל.

איך עושים את זה?

כמו הכל בחיים. פשוט עושים את זה.

אחת השיטות היא פרוייקט הסוואלים. גלי הקרקע.

חופרים תעלות מקבילות להר שמעלינו.

ווינטר איז קאמינג ואין כמו חפירה טובה כדי להתחמם בבוקר

ואנחנו זכינו במג'ד וליקה, זוג מתנדבים מתוק. הם קמים בבוקר ורוצים ולעשות בדיוק את זה.

ללמוד תוך עשיה. והם סקרנים וחרוצים. רוצים. עושים.

עודרים את האדמה עורמים בצד הנמוך יותר של התעלה. הרחוק יותר מן ההר.

משם מגיעים המים.

את התעלה ממלאים בהרבה חומר אורגני. הרבה. אפילו יותר.

לא להאמין כמה שאריות של עצים ושיחי פטל משתלטים שניקינו שנה שעברה נדחפו לתעלה

ומעל הכל חיפוי טוב. קש קשיש שיפחית את איבוד המים בשעות היום ואז יהפוך לקומפוסט בעצמו. עוד חומר אורגני לקרקע.

יס. גיב מי מור.

אחרי החפירות והמילוי והחיפוי וההתרגלות לשינוי הלא צפוי בנוף המצוי,

שתלנו עצים גם בתלולית שנוצרה וגם בצד השני של התעלה: כמה הדרים, אבוקדו, ערמונים, חרוב, דפנה, רימון, נקטרינה, כמה סוגי פירות יער ולימון קוויארי (!) שזה לימון קטן ומוארך שבכלל נראה כמו אבוקדו פיצי ובפנים הבקבוקונים שלו קטנים ועגולים כמו קוויאר. קוויאר לימוני. לימון נסיכותי.

עם הזמן תהליך הקימפוסט בתעלה הופך את האדמה לרכה וכבדה ומלאת מים והתעלה שנחפרה הופכת להיות ספוג גדול שיכול לקלוט הרבה מים ביחד, להכניס אותם לעומק ולשחרר אותם לאט לאט לעומק האדמה במקום שיגלשו לאן שזורמים כל הנהרות.

לים.