• Lior

הסיפור על באקי שנטש את הסבל ובנה כיפה גאודזית


לסגור סיפור. לסיים את העניין. אין מה להמשיך. חבל על הזמן. וממש בשניה האחרונה לפני שזה קרה קיבל באקי הארה. * הרי חייו אינם שייכים לו באמת. חייו שייכים ליקום אמנם אין לו שקל על התחת אמנם אישתו, אן היפה, כל היום מתייפחת אמנם הוא מגרד תחתיות אבל ההחלטה להפסיק להיות מפוצצת אגו שמפוצץ בעיות זוהי החלטה שהיא הרגשה אישית. החלטה נפשית שמתעסקת בסבל שלו עצמו. ולא בסביבתו, באישתו, באימו, כי הרי ממעוף הציפור הוא חוליית מידע נפשו היא חידה שתפקידה בעולם טרם הובהר באקי החל להביט אל המחר באקי הבין כי הוא יותר מאשר סך הסבל זוהי אינה מחשבת הבל ובאותו רגע רעש התנפצות הדהד זה היה האגו של באקי שהתנפץ לו כשהחליט להתעלות על הסבל לשכלל את האנושות ולשחרר את מחשבות ההבל. * אתם חייבים להודות שזה טוויסט בעלילה כמה קיצוני המעבר מההחלטה על התאבדות להחלטה לקום באותו רגע ולשנות את העולם. בשביל אישתו, ילדתו שמתה ובכלל בשביל כולם. *

בשנים שיגיעו אחר כך באקמינסטר פולר, הפך למכונה מהלכת ליצור רעיונות. כתב עשרות ספרים ורשם עשרות פטנטים. הם פשוט קפצו לו מבין הבהונות הוא היה מהנדס, ממציא, פילוסוף, אדריכל מתמטיקאי, איש חזון וחוקר חלל. ובכלל לא סיים אוניברסיטה חווה דיכאון וגר בפחון. * את תורתו על איך יש לנהל את החיים ולשרוד את מסע האנושות בעולם איגד באקי לספר מושלם: "חוברת ההפעלה לספינת החלל כדור הארץ". באקי הבין שהאנושות לא מנהלת משאבים בצורה מיטבית והמציא ויזם פתרונות ופטנטים רבים אחד הפתרונות הכי מגניבים היה הכיפה הגאודזית. מבנה מתוחכם

המצאה גאונית שהיא השראה לעולם מקלות דקים שיוצרים מחומשים ומשושים המחולקים למשולשים ומסתדרים לידי כיפה או כדור. כשרואים את זה בעיניים זה ברור * ככל שהמוטות יותר קצרים כך הצורה הסופית תהיה עגולה וחזקה למרות שהיא מלאת חורים ואומרים שבצורה זאת ניתן להכין מבנים עצומים וקלים כמו נוצה אן היפה, אישתו המתייפחת, כבר הפכה למרוצה. *

דמיינו כדורגל. לא את האנשים רצים, דמיינו את הכדור עצמו. ואם יש לכם אחד תחזיקו אותו ביד תסתכלו טוב על הצורה היא מורכבת ממחומשים וממשושים שנחים להם יחדיו והכל מסתדר בהיגיון פנימי. כשאנו מחזיקים אותו ברור לנו כמה הוא יציב עכשיו ניקח את הכדורגל ונחתוך אותו באמצע ונניח חצי ממנו על הריצפה. זוהי כיפה גאודזית. עכשיו כשהצלחתי להסביר גם אני מרוצה. * והבחור שאיתי, מפעל היצרנות המתמשך שאין כדוגמתו לא יכול היה להמשיך את חייו השלווים בלי שתהיה לנו כיפה גיאודזית בשטח אנחנו חייבים. מה חייבים? לא הרבה. רק לנשום. לעשות פיפי, ולבנות כיפה גיאודזית. אהה וגם חייבים עוד חממה. עוד חממה? כבר היתה חממה העונה! אבל החממה שבנינו בחורף כבר עולה על גדותיה המפוצצים ועכשיו רוצים חממה שאפשר יהיה לגדל בה אוכל לחורף ועצים אז יאללה. כיפה גיאודזית שהיא חממה. אלה מה? קיץ עכשיו אז חממה? בשביל מה? לא עדיף לתת תנשמה בשביל קררה? משהו שיקרר ת'יוליאוגוסט ולא שיעשה חם קררה זה מושלם. ומה זה קררה? משהו שמקרר כשיוצאים מהבריכה על פינת ישיבה מוצלת לא לוותר רוצים לבנות בועת חיים לקיץ שתהיה נעימה יותר מחממה. כשחם. מוגזם. * בחרנו מיקום לכיפה הגיאודזית - לא רחוק מהבריכה בקיץ תהיה פינת ישיבה מוצלת ליד המים – זאת ברכה. וכשיגיע החורף בעזרת האלות נסגור כחממה לעצים ולשתילות. * נחזור לכדורגל . כיפה שבראשה מחומש שלכל אחת מצלעותיו מתחבר משושה בגלל שהכדור הוא צורה כל כך חזקה אז לא צריך מקלות עבים. את זה באקי הסביר לי בשלבים לגיאודזית מספיקים ענפים דקים, כמעט שבבים ובכלל, בסוף ימי קורונה בניה ממוחזרת אלינו בחיוב מדברת

* התהליך התחיל במחקר והמשיך בניסוי בקנה מידה קטן. יצרנו כיפונת מענפים דקים אבל איך מחברים אותם אחד לשני? מצאנו צינורות למיחזור. היו כל מיני ניסויים, היו התלבטויות. היה סיפור. ניסינו צינורות גזורים ובהם חורים שהפכו למחברים וזה היה יפיפה אבל המחברים הרגישו לא משהו. מחקר הוביל בסופו של דבר למחברים אחרים: על כל מקל הולבש צינור לא יקר שצידו האחד עוטף את המקל וצידו השני חומם, שוטח וחורר. כל חמישה או שישה צינורות חוברו עם בורג. ובוקר אחד קצת מיוחד הוקם המבנה זה היה כמו קסם משונה אבל זה לא היה מושלם כי עוד היתה תנועה שנבעה מגמישות הצינורות לא מתייאשים, גם באקי גירד תחתיות של בורות אז חתכנו עיגולי עץ והדבקנו אותם לחיבורים. שיתחזקו. וזה הצליח והלכתי בלילה לבקר את הגיאודזית חממה שבקיץ תהיה קררה שהפכה בלילה לפלנטריום עגול כששכבים על הריצפה מתחתיה השמיים מתחלקים למחומשים ומשושים כמו קווים לקריאת מפה וכשהסתכלתי על השמים הבנתי את באקי אחת ושתיים אמנם אני לא בדיכאון אבל מבינה את מושג ה"אין לי שקל על התחת" אמנם אין לי בבית איזה אישה שמתייפחת אבל אני לא צריכה אותה כדי להבין את החידה על התפקיד של הנפש שטרם הובהר את נטישת הסבל את חוליית המידע שהיננו כולנו ואת המבט אל המחר.


21 צפיות0 תגובות